יונקיםקפוצ'ין חום

שמו ניתן לו בשל משולש השיער הכהה על ראשו הדומה למצנפת נזירים ממסדר הקפוצ'ינים.

הקפוצ'ין החום הוא קוף בינוני הנחשב ארבוריאלי (חי על עצים). צבעו חום כאשר גפיו וזנבו כהים יותר מהפרווה על בטנו וגבו. קיימת דו צורתיות זוויגית כשהזכר גדול מן הנקבה ובעל ניבים גדולים יותר. לקפוצ'ין החום יש זנב חצי לופת המסייע לו לשמור על יציבות ועוזר לו במהלך ביצוע תנועות מסוכנות או החזקת מזון. הוא איננו נתלה באמצעות זנבו כדוגמת קוף העכביש או קופים אחרים בעלי זנב לופת. מוחו גדול ומפותח ביחס למשקל גופו ומאפשר לו יכולות מוטוריות מפותחות, וכן שימוש בכלים.
הוא משתמש במקל להוצאת טרמיטים, באבנים לפיצוח אגוזים ועוד. את ההתנהגויות הללו לומדים הקפוצ'ינים בגיל צעיר תוך כדי חיקוי פעולות הבוגרים. חי בלהקה המונה עד כ- 15 פרטים כשביניהם קשר חברתי חזק. הלהקה מורכבת מזכר דומיננטי אשר לו תפקיד חשוב בהנהגת הקבוצה והגנה עליה מפני טורפים (הזכר הדומיננטי קורא קריאת אזהרה ותוך כדי כך הוא מושך אליו את תשומת לב הטורף) או מפני קבוצות יריבות. הזכרים הצעירים עוזבים את קבוצת האם בהגיעם לבגרות. אחד המאפיינים החזקים אצל הקפוצ'ין החום הוא רמת התקשורת הגבוהה בין הפרטים המורכבת ממגוון קולות, הבעות פנים, מחוות ותנועות גוף.
הזכרים מסמנים את עצמם באמצעות שתן – מפרישים שתן על הידיים ואז מורחים אותו על הגוף והפרווה. הנקבה מגיעה לבגרות מינית בגיל 4 ואילו הזכר בגיל מבוגר יותר, 6-8 שנים. אין עונת רבייה קבועה אך רוב ההמלטות מתרחשות בסוף העונה היבשה. הנקבה מתייחמת מדי כשלושה שבועות ללא סימנים חיצוניים. ההריון נמשך כחמישה וחצי חודשים כשבסופו לרוב יוולד ולד אחד. הגור תלוי באמו באופן מוחלט במשך כחמישה חודשים כשהוא נישא על בטנה, ובשלב השני עולה על גבה. לאחר מכן הוא ימשיך לשהות במחיצת אמו בתלות הולכת וקטנה. הוא עשוי לינוק עד גיל שנה. אם במקרה גור צעיר מאבד את אמו פרטים אחרים בלהקה יענו לקריאות המצוקה שלו וירימו אותו.

צילום:ראובן כהן.