יונקיםמארה פטגונית

מכרסם גדול, הרגליים צרות וארוכות כמבנה איילה, הראש מזכיר קנגורו והזנב קטן מאוד ונראה כמו כפתור מוארך. העיניים גדולות והאף רחב. הפרווה סמיכה וצבעה חום-אפור.

המרות הן פעילות יום ומסתובבות במבנה חברתי של זוגות מונוגמיים לכל החיים. הזכר הוא זה ששומר על הזוגיות על ידי מעקב צמוד אחרי הנקבה והגנה מפני טורפים וזכרים אחרים. הסיבה למונוגמיות כל כך חזקה ככל הנראה נעוצה בעובדה שמחזור הייחום של הנקבה קצר ביותר (חצי שעה) וגם זמינות מזון נמוכה יחסית. למעשה הזכר שומר על טריטוריאליות סביב הנקבה ולא על טריטוריאליות של שטח. הוא מסמן את הנקבה בשתן וכך גם את השטח סביבה. למרות זאת, ניתן לראות קבוצות גדולות של מרות (יותר מ 70 פרטים) מסתובבות יחדיו כאשר המזון מצוי בשפע. ככל הנראה ישנה היררכיה בין הזכרים המאופיינת במרדפים, נשיכות, סימון בשתן ושאר התנהגויות אגרסיביות. המרות נוהגות לרבוץ ל"השתזפות" בשמש במהלך היום. בני הזוג מגדלים את גוריהם במחילה משותפת להם ולזוגות מונוגמיים נוספים (עד 15 זוגות נוספים!). הסיבה העיקרית לשימוש במחילה משותפת היא העובדה ששרידות הגורים נמוכה בעקבות טריפה והיפותרמיה. העלאת מספר הגורים במחילה מגדילה את סיכויי הגורים לשרוד.
בשבי הנקבה נכנסת לייחום מיד אחרי ההמלטה. הנקבה יכולה להמליט עד שלושה שגרים בשנה אך בטבע מדובר לרוב על שגר אחד בשנה ורוב ההמלטות מתרחשות בין אמצע החורף לקיץ. ההיריון נמשך כשלושה חודשים והשגר מכיל עד שלושה גורים (לרוב תאומים). הגורים נולדים מפותחים (עיניים פתוחות, פרווה ותוך זמן קצר מסוגלים ללכת ולקפץ) מחוץ למחילה ונכנסים פנימה זמן קצר אחרי ההמלטה. כל הזוגות המשתמשים במחילה המשותפת מגיעים לסירוגין במהלך היום על מנת להניק את הגורים שלהם.
כאשר זוג הורים מגיע למחילה להניק, הוא אינו סובל נוכחות זוגות אחרים ויבריח אותם מן המחילה. הנקבה עומדת בפתח המחילה ושורקת לגורים לצאת החוצה לינוק. הנקבה מניקה את הגורים למשך כ- 40 דקות אך תדירות ההנקה ביום היא נמוכה יחסית (פעם – פעמיים ביום). הזכר נשאר תמיד בסביבה על מנת לשמור מפני טורפים או זוגות אחרים. הנקבה מזהה את גוריה על פי הריח וצליל ומגרשת גורים שאינם שלה. למרות זאת, עדיין ישנה "גניבת חלב" ע"י גורים זרים בתדירות נמוכה יחסית. הגורים ייגמלו לאחר כחודשיים וחצי ויגיעו לבגרות מינית זמן קצר לאחר מכן.

צילום:ראובן כהן.