המין מתרבה בקלות בגני חיות, אך בטבע מצבו לא טוב בשל פגיעה באזורי המחייה שלו. יחד עם זאת, התפרסם במיוחד בסדרת סרטי "מדגסקר" והפך ל"מין מטרייה" מפני שמאמצי השימור עליו מספקים הגנה גם על מינים נוספים באי.
המאפיין הבולט של מין זה הוא הזנב הארוך והמפוספס בטבעות שחורות – לבנות. ללמור קטה ישנן בלוטות המפרישות ריח על מפרק כף היד ומעל מפרק כף הרגל, סמוך לבית השחי, וכן בלוטות אנאליות. הם מפיצים את הריח בעזרת שפשוף הבלוטות על הגוף או על עצמים בסביבתם. אין דימורפיזם זויגי וניתן להבחין בין זכר ונקבה רק על פי איברי המין.
מין זה הוא הקרקעי ביותר מבין כל שאר הלמורים אך הוא מעדיף לבלות את זמנו על עצים ומנצל את כל גבהי חופת היער. בזמן תנועה הלמור מניף את זנבו כלפי מעלה. למור קטה חי בלהקות של עד כ- 20 פרטים בלהקה. הבסיס החברתי של הלהקה מורכב מנקבות הקרובות קרבה משפחתית אחת לשנייה. הנקבות דומיננטיות על הזכרים בלהקה. וישנו מבנה היררכי נפרד לזכרים ולנקבות. הזכרים הצעירים עוזבים את הלהקה בהגיעם לבגרות ונודדים בין להקות למורים שונות על מנת למצוא נקבות להזדווג איתן. באופן זה נמנעת רבייה בין בני משפחה (גילוי עריות). ההיריון נמשך כחמישה חודשים ובסיומו נולד צאצא אחד.
צילום:ראובן כהן.